יום שישי, 25 בפברואר 2011

עולם משלי

מאגנום איקס עמד מחוץ לחלון וצפה במתרחש דרך משקפי המקלט-משדר שלו ששידרו לחבריו באופן מדויק את מה שראו עיניו. ועיניו ראו הרבה מהנקודה בה הוא התמקם. הוא ראה קבוצה של אנשים מכל המינים והגילאים יושבת על רצפת בטון קרה נושאת עיניים לאיש מזוקן, האיש עמד שפוף מעט ונראה כאילו הוא נושא נאום. מאגנום איקס שלף את הננו-מגבר שלו שהתלבש באופן מדוייק על משקפיו והגביר את קולט גלי הקול כך שאפשר היה לשדר בבירור את מה שנאמר ונלחש בחדר.

המצב נראה עגום, לאט לאט הצטיירה תמונה קשה מאד לנגד עיניו של מאגנום. נראה כאילו משפחת עיגול מתכננת מהלך חדש להשתלט על העיירה שלהם. מה שהפחיד את מאגנום יותר מהכל זו ההבנה שאין למשפחתו מספיק זמן להיערך, לאסוף מודיעין ולהבין מהם כלי הנשק החדשים שישתמשו נגדם, מה זה מטאטא לעזאזל?

השקם בבוקר התכנסו שתי המשפחות בכיכר המרכזית של העיר, דרוכים, מוכנים לקרב. קרב שחוזר על עצמו בכל בוקר וקרב שתמיד נגמר בתיקו. האנשים, בעיקר המבוגרים שבהם, נראו מותשים ועייפים. בטוחים ששום דבר כבר לא יפתיע אותם ויודעים שרק חוסר תשומת לב לש היריב תאפשר להם לנצח.

מאגנום נשלח ראשון מטעם משפחת איקס לשדה הקרב וכמו בכל יום שני בו משפחת איקס מתחילה את המערכה, הוא נעמד במרכזה של רחבת הכיכר המרכזית. הסיבה לכך אולי הייתה תמוהה בעיניי משפחת עיגול שתמיד בחרו להתחיל בפינה הצפון-מזרחית של הכיכר, אבל כל משפחת איקס ידעה שהאלגוריתם המתוחכם שהם הריצו מוכיח באופן חד-משמעי שמי שמתחיל מהמרכז מגדיל את הסיכוי לניצחון. רוני, ממשפחת עיגול, נעמדה בצד הצפון-מזרחי של מאגנום ונתנה בו חיוך עייף. מאגנום הופתע, כי ציפה למהלך חדש ממשפחת עיגול לאור המודיעין שאסף אתמול, אבל רוני כהרגלה נעמדה מימינו.

בעוד אביו של מאגנום מנסה לתפעל את כסא הגלגלים החשמלי שלו, שהחל לאבד מעוצמתו - הוא כנראה שכח לטעון אותו אתמול בלילה - נשמע רעש מוזר מכיוון הכביש הראשי שהוביל לעיירה.
כולם נדמו, כבר שנים שאיש לא בא ולא יצא מהעיירה. אנשי העיירה פחדו לעזוב ולפספס את הרגע ההיסטורי בו משפחתם, סוף סוף אחרי דורות, תנצח ותשתלט על העיירה. ואנשים מבחוץ נמנעו מלהגיע כדי לא להתערב בעימות המפורסם בין משפחת איקס למשפחת עיגול.

רכב ורוד מקרטע זחל לאורך הכביש הראשי של העיירה משמיע רעש של גסיסה מהירה. הוא נעצר מטרים ספורים מעמדתו של מאגנום. אישה מוזרה, לבושה כולה ורוד, יצאה מהרכב בבקשה לעזרה. אף אחד לא זז. האישה הוורודה ניגשה למאגנום ושאלה אותו אם יוכל לתקן את המחשב הראשי ברכב שלה, כי יש עוד נסיעה ארוכה לפניה ואין שום מוסך בדרך. מאגנום נבוך אך לא זז, הוא לא יכול היה לנטוש את עמדתו בשדה הקרב.

בינתיים האישה הוורודה, מבולבלת ונבוכה על כך שאינה זוכה לתגובה, פנתה לרוני שעמדה מימינו של מאגנום וביקשה ממנה שלפחות ישאילו לה סוס כדי שתוכל להגיע ליעדה. עיניהם של כולם נפערו. עיני כל העיירה היו על האישה המוזרה בוורוד שהייתה דומה להם, לכל אחד ואחד מהם - אבל גם כל כך שונה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה